קשה היה להבחין בצבע המקורי של הקירות בבית של אליסיה. אסתר נדהמה מכך בכל פעם מחדש. כאילו נשכחו ממנה הילדות שלה ושלבי הבריאה של כל ציור, פסל או יצירת קרמיקה המוצגים בבית. כשהגיעה, אמא שלה יצאה לקראתה וכנראה גם מדעתה, מרוב אושר. הבית רועש וגועש, כולם התכנסו לארוחה משפחתית וחגיגית, עניין מסובך לארגון ותיאום מפאת לוחות הזמנים ומקומות המגורים של כולם. אסתר היא היחידה שגרה בברצלונה, קרוב לאמה. אחיה, קרלוס, גר עם בן זוגו בולנסיה ועושה חיל בעריכת דין. כמובן שהוא מתמחה בזכויות אדם. הצדק זורם לו בדם משחר ילדותו וכבר בבית הספר ערך משפטי שדה בהפסקות. ללא יוצא מן הכלל, קיבלו את ההכרעות וגזרי הדין שלו כל המעורבים בקטטה, גניבה או שיימינג מכל סוג. אחותה הגדולה אלבה, נשואה למנואל, גרה במדריד ועובדת ככותבת תוכן עצמאית. יש להם שני בנים צעירים ונמרצים מאוד, הדוגלים בהטלת גיבורי על למרחקים ארוכים בשטח סגור. נחמד לגלות את איירון-מן צף להנאתו בקערת המרק לפעמים, גיוון לקרוטונים. את אלבה אסתר מבקרת הרבה, כמעט בכל קפיצה שלה למדריד, למשרדי חברת פארמטיקה (למטה מרכז המודיעין הספרדי).
אליסיה מומחית בבישול אוכל צרפתי. כשהיתה נערה, שלחו אותה הוריה לבלות את חופשת הקיץ אצל קרובי משפחה בצרפת. היא כל כך אהבה להיות שם, עד שהם נאלצו לסוע בעצמם לצרפת ולמשוך אותה בכוח מהבית, תוך שהם מפצירים בה ומבטיחים, שבכל חופשת קיץ היא תוכל לבקר שם. שם גם למדה אליסיה לבשל לצייר ולאהוב. אסתר ניצלה את רגעי ההתכנסות סביב השולחן והלכה לאורך הפרוזדור לכיוון חדרי השינה. צרכים הם תירוץ טוב תמיד. בכל זמן, מקום או מדינה. היא פנתה אל החדר, שהיה פעם שלה וסגרה אחריה את הדלת בשקט. היא פתחה את דלת הארון הישן ובתנועה מיומנת חילצה את לוח העץ שמאחורי הקופסאות. כשראתה שהכל במקום, כיסתה את חזית המחבוא ומיהרה לסגור את דלת הארון ולצאת בשקט מהחדר. היא רק רצתה לבדוק שהכל שם, מאז ומתמיד אהבה שהסודות שלה שמורים. מחוייכת חזרה לכיוון פינת האוכל ההומה, התיישבה והסבירה לכולם, שטוני כל כך רצה לבוא, אבל יש לו התחייבות קודמת לאותו ערב. בדרך כלל בשבת בערב הם יחד, אבל היום הוא היה חייב להגיע למפגש, שנדחה כבר מספר פעמים, מפגש גורלי בו יוכרע מסלול טיול החורף של קבוצת החברים מהאוניברסיטה. טיול של אדריכלים בשטח לא בנוי, דבר מצחיק כשלעצמו, יתוכנן היטב ובמשך שעות רבות. בליווי בירות, טאפאס, רשומות רבות וכמה ויכוחים, הם מצליחים תמיד לארגן לעצמם יופי של טיול. אסתר מעודדת מאוד את העניין, הוא תמיד חוזר עם סיפורים מצחיקים, חבלות קלות ומצב רוח טוב.
ובינתיים, במטה מתחולל כאוס גדול. למרות שיתוף הפעולה המלא בין האינטרפול למרכז המודיעין הלאומי בספרד, מצליחים מספר אנשי מפתח במאפיה הרוסית להוציא לפועל עסקאות נשק, סמים וסחר בבני אדם. לפנות ערב זה התפוצץ להם ישר בפרצוף, כשבכניסה האחורית של מועדון מפוקפק באליקנטה הוטלו שלוש בחורות צעירות, מחוסרות הכרה ובגדים. על גופן נמצאו סימני אלימות והזרקות קשים, רק אחת שרדה את הערב בבית החולים. דוקטור לופז, מנהלת מחלקת הטראומה בבית החולים האוניברסיטאי של אליקטנה מתמודדת כבר שנה וחצי עם התופעה המחרידה, אבל כזה דבר טרם ראתה. בשיחה עם השוטר המקומי הצעיר, טרוט העיניים, הסבירה לו בקצרה על שלל המפגעים ואמרה בקול מיואש שזה חייב להפסק. היא עדיין לא ידעה בוודאות את גילן של הקורבנות אבל אחת מהן נראתה לה בגיל של בתה בת השבע עשרה. אפילו פחות. עם השורדת יוכלו לדבר רק כשתתאושש. היא שמרה את המספר שלו והמשיכה בעבודתה. בעודו מדווח לממונה עליו על הממצאים, השוטר הצעיר הניע את הרכב והתחיל בנסיעה לכיוון התחנה. מפקד התחנה, רב פקד פליקס דיאז, הוקפץ מביתו מאוחר יותר באותו ערב ובמשרד חיכה לו אורח לא צפוי ואולי גם לא רצוי. אם סניור ויסנטה הגיע עד לכאן, סימן שמשהו רע קורה אמר לו בחביבות כשלחץ את ידו והתיישב. לזכותו של ויסנטה נבארו ייאמר, שהאיש אינו עוסק בדיבורי סרק. מתוקף תפקידו הוא קצר בזמן ובמילים ורוצה להתקדם כמה שיותר מהר לפתרון בכל עניין. הוא הגיע בטיסה ממדריד כדי להבהיר לפליקס שמרכז המודיעין הלאומי הכריז הערב על אליקנטה כעל אזור מוכה סחר בבני אדם. נמל אליקנטה, שעוגנות בו ספינות תענוגות, ויוצאות ממנו מעבורות לאיים הבלאריים, נמל שפעם היה מוקד לסחר בינלאומי, מפואר וגדול בכל קנה מידה, נהיה צינור להברחת נשים ונערות מסכנות מרוסיה, רומניה, סלובקיה, סרביה, קרואטיה וסלובניה הישר לספרד. הן חושבות שהן הולכות לעבוד כחדרניות בבית מלון, כמטפלות בקשישים או באנשים במצב סיעודי. רובן מגיעות ממקומות קשים, מעוני ומחורבן גדול. הן טרף קל. אחרי שפותו על ידי מאפיונרים תאבי בצע וחסרי רחמים, הן נשלחות כנוסעות סמויות באוניות מסחר ומעבורות ולעיתים גם ברכבים דרך מדינות אירופה הפתוחה. כשהן מגיעות אל היעד הנכסף, מותשות ומורעבות, אנשים רעים מאוד דואגים לכלוא אותן ולקחת מהן את שפיות דעתן. שבועות של הזרקות בכפייה, אלימות ואונס מותירים אותן כמסוממות חסרות קול ודעה, לעיתים הן מתאבדות בהזדמנות הראשונה שנקרת בדרכן. השלב הבא הוא העברתן לידיי רשעים נוספים, שירוויחו כסף על חשבון גופן ונפשן. הן תלויות לחלוטין בסמים ולומדות את העבודה במהירות. הן מגיעות אל הסרסורים ואל ה"קלאבים" כצלליות מרצות, נועדו לשרת את צרכיהם של גברים פרימיטיביים ונשים שאיבדו צלם אנוש. דרכוניהן וכל חפציהן האישיים מוחרמים כבר בתחילת המסע אל הלא נודע. גם שם חדש נכפה עליהן לשאת, יחד עם הבושה, חוסר האונים והצלקות.
לא סתם הגעתי, אמר ויסנטה לפליקס, יכולתי גם להתקשר או לשלוח לך מייל אבל חשוב לי שתזכור את הביקור שלי ותשים את הנושא בראש סדר העדיפויות שלך. אני רוצה גם לבקש ממך טובה אישית אמר בשקט: אתה נמצא בשטח ואולי תוכל לעזור. הוא הוציא את המכשיר הסלולרי שלו, פתח את הנעילה והראה לו תמונה של בחורה צעירה. זו ראקל גרסיה, בתו של חבר טוב, היא נעלמה לפני חודשיים וזוהתה אתמול על ידי מכר של המשפחה כאן באליקנטה. המכר טוען שלא ענתה לו כשניסה לדבר איתה, שהיא נראתה לו מאוד רזה ומבולבלת. היא בת 19, בחורה מבריקה, כל כך חבל, נראה שהיא צורכת סמים. אני מעביר לך את התמונה ומבקש שתפקח עין ותעביר לצוות שלך. פליקס הנהן בהבנה. ויסנטה סיכם: אז מעכשיו, אנחנו מתגברים את האכיפה בנמל ובכלל, מוסיפים כוח אדם וניידות, ומתיישבים חזק על כל "קלאב". זו כבר נהייתה מלחמה עם המאפיה הרוסית, ובמלחמה הזו חייבים לנצח. הבטחון הלאומי שלנו בסכנה. אתה תעבוד בצמוד לבחור מה-CNI ואתם תפצחו את האגוז הזה לכדי פירורים. ויסנטה נפרד ממנו לשלום, הוא נוסע עכשיו לשאת נאום דומה בתחנה בולנסיה. פליקס נשען על השולחן ותפס את ראשו, מעכשיו כללי המשחק משתנים. הגיע הזמן להשתמש בכוחות הגדולים שהורישו לו אבות אבותיו, המתיישבים הראשונים על אדמת אליקנטה, שנכבשה על ידי המורים במאה השמינית ונכבשת על ידי הפשע המאורגן ברגעים אלו ממש. הוא רוצה להיות בקו ההגנה הראשון.
אליסיה הגישה להם את הקינוחים בשעה מאוחרת, כולם שבעו ועייפו, אבל לא היו מוכנים לוותר על קינוח. אסתר קמה ממקומה כדי לעזור לאליסיה במטבח, הן דיברו וצחקו תוך כדי עשייה. לפתע שאלה אליסיה את אסתר על טוני, על חתונה וילדים, ועל מתי תממש אסתר את זריזות מחשבתה וכישרונותיה באמת. אסתר ענתה לה שבקרוב, ושכל דבר בזמן שלו, ושבפארמטיקה יש לה תפקיד טוב והיא מאוד מרוצה ממה שהיא עושה. אמא מכירה את הילדים שלה מרגע הפריית הביצית ואליסיה ידעה, שאסתר היא משהו מיוחד ושהפוטנציאל הגלום בה אדיר. אם היא היתה יודעת על תפקידה החשוב של אסתר במטה הלאומי, ועכשיו גם באינטרפול, היא לא היתה אומרת דבר. לבטח היתה מחייכת חיוך קטן ומציירת ציור גדול. אבסטרקט מואר עם מוטיבים אפלוליים. את ההודעה קיבלה שלגיה שניות אחרי שהתיישבה בסלון עם הקפה. ישיבת חירום ביום שני בבוקר במטה. היא צריכה לתאם עם פארמטיקה את לוחות הזמנים שלה לשבוע הקרוב, חיים כפולים זו עבודה מורכבת. יש לה גם נסיעה לבולגריה באמצע השבוע. בעודה מנסה להרכיב את פאזל לוחות הזמנים בראשה, תומאס משך את ידה ובקש שתשחק איתו בגיבורי על, ועל כן מצאה את עצמה בונה מבצר מכריות הנוי הצבעוניות, עליו ישמרו הענק הירוק ואיירון-מן מפני הג'וקר הנבזי. המשחק עם תומאס גרם לה לחשוב על חייה הכפולים ועל משחקי התפקידים בהם היא צריכה לקחת חלק, ולפעמים לשקר, גם לאנשים האהובים עליה.יש משהו מסקרן וממכר בניהול חיים כפולים. האדרנלין ממכר בוודאות. ההורמון המופרש מבלוטת יותרת הכליה מביס כל עייפות פיזית או נפשית ומאפשר התנהלות על אנושית כמעט, אם יודעים להשתמש בו בתבונה ובקור רוח. הצד הפחות נחמד הוא נפילות המתח, שאליהן מתרגלים מהר מאוד והן פוחתות עם הזמן. לתומאס ודויד הקטנים נגמרה הסוללה והם נרדמו. אסתר רצתה לנקות קצת את הראש וללכת הביתה ברגל, באוויר הצונן. בדרך מיששה את העגילים מתוך הרגל וחשבה על אנה. רב פקד פליקס דיאז יצא מתחנת המשטרה לכיוון בית החולים, הוא רצה לבדוק בעצמו את גופותיהן של שתי הקורבנות ולהיות נוכח כשתתעורר השורדת.
כשהגיע לבית החולים מצא את דוקטור לופז והביא לשניהם אספרסו ארוך מהמכונה האוטומטית. היא החליטה שכדאי שישארו קרובים למיון, על מנת שתוכל לזנק לעזרה במקרה הצורך. היא סיפרה לו בקצרה על הערב המזעזע שעובר עליה, והתחילה לפרט על מצבן של שלושת הקורבנות. רב פקד פליקס הקשיב לכל פרט, כתב לעצמו הערות במחברת ובקש לראות את הגופות ואת השורדת. בזמן שצעדו לכיוון חדר המתים קיבלה דוקטור לופז הודעה, השורדת מתחילה להתעורר. בהליכה מהירה מאוד התקדמו אל עבר החדר, צפצופים חזקים נשמעו לסירוגין במסדרון. כשהדוקטור פתחה את הדלת פליקס עצר במפתן לרגע, לקח נשימה עמוקה וארוכה, הרגל שהקנה לעצמו לפני תחילת טיפול בכל אירוע קשה, ופסע פנימה בחשש. היא שכבה במיטת בית החולים, מחוברת לצינורות ומנוטרת במסכים, צעירה מאוד, פחות מעשרים ציין לעצמו. מבטה חלול ורדום, זרועותיה מוכתמות בחבורות כחולות, סגולות, חומות וצהובות. סימני הזרקות ישנות וטריות. מסביב לצווארה ופרקי ידיה סימנים סגולים, נראה שנקשרה בקולר ושלשלאות. הוא לא רצה לראות את שאר הגוף באותו רגע, כבר הבין את חומרת המצב ובקש מדוקטור לופז רשות לשוחח איתה. הדוקטור אמרה שכפי הנראה יצטרך לשוחח איתה באנגלית ושכרגע היא תחת השפעת סמים וחומרי הרדמה.
פליקס החליט לדחות את השיחה מפאת מצבה של הצעירה, לופז הסכימה איתו ובקשה מהאחות להוסיף לה משכך כאבים לעירוי ולתת לה לנוח. היא שאלה את פליקס מה עושים במצב כזה? הצעירה ממדינה זרה, טרם ידוע מהיכן, כנראה שאין לה אזרחות ספרדית והיא חייבת לעבור תהליך של גמילה כבר ממחר. בדמה נמצאו כמויות עצומות של הרואין וספידים וברגע שתעבור השפעת חומרי ההרדמה לחלוטין, היא תחווה תסמיני גמילה. בית החולים יתן לה מענה של כמה ימים אך אם היא תברח כדי לחפש סמים, זה לא יהיה באחריותם. פליקס פסק שהחל ממחר בבוקר, לצערו הרב, יצטרכו לאזוק אותה אל המיטה כי אין ברירה. חייבים לשוחח איתה ולטפל בה, היא קורבן לפשע אלים וגם עדה יחידה. הוא חשב על המשפחה שלה, דמיין משפחה קשת יום ברומניה או סרביה. מיד התעשת ואמר לדוקטור לופז שיחזור בבוקר, הודה לה על טיפולה המסור ועבודתה החשובה במחלקת הטראומה ויצא מבית החולים לכיוון ביתו. כבר אמצע הלילה והוא חייב לתפוס כמה שעות שינה.
דניאל מישקין נחת בנמל התעופה בן גוריון בדיוק בשעה שפליקס הניח את ראשו על הכר ועצם את עיניו. הוא הודיע לאנה שיגיע באמצע הלילה וביקש שלא תחכה לו, מחר יום ראשון ובישראל זה יום עבודה. הוא כבר רצה להגיע הביתה ולחבק את אנה הישנה. עברו עליו כמה ימים מטורפים בבלארוס, ובכלל לאחרונה המצב נפיץ מאוד והוא מרגיש שהוא צריך לשמור על עצמו ועל אנה באלף עיניים. העבודה הזאת הפכה אותו לפרנואיד בכל מקום ובכל זמן. הוא רגיל להיות זה שכולם אוהבים, עורך הדין ומתווך העסקאות המקסים עם החיוך והגישה המתקדמת, זה שכולם סומכים עליו שישמור על האינטרסים שלהם, זה שמזמינים לכל אירוע, הילד המועדף בגזרת מיזוג החברות, הראשון שקוראים לו כשצריך לסגור עסקה גדולה. איך זה שנהיה כלי בשירות הפושעים? מעולם לא דמיין לעצמו שיפעל תחת איומים. הוא מנסה כבר כמה חודשים לתכנן נתיב מילוט מהמצב אליו נקלע. אנה לא יודעת כלום כמובן, הוא תמיד שיתף ומשתף אותה רק בבעיות מינוריות וסטנדרטיות הצצות בעבודתו ומקפיד לשמור אותה רגועה וחייכנית. הכל התחיל לפני שש שנים, כשניקו הגיע אליו למשרד באמצע היום ללא הודעה מוקדמת. מכיוון שגדלו יחד, דניאל שמח לראות אותו, קם בהתרגשות לחבק אותו והציע לו לשתות משהו. ניקו תמיד היה טיפוס מגודל, מופנם וקצת רגזן, אבל עם לב טוב וכוונות טובות. דניאל שם לב שניקו סוקר את המשרד ומחפש משהו, אולי מצלמות או האזנות. דניאל צחק ואמר לו שהגיע למשרד של מתווך עסקאות חוקיות, לא של מאפיונר, ניקו התרצה והתיישב. אחרי ששאלו אחד את השני את השאלות הרגילות של חברי ילדות שנפגשים אחרי הרבה זמן, דניאל שאל את ניקו מה מביא אותו אליו היום. ניקו הרצין ואמר שהגיע לבקש את שירותו של דניאל בדיונים על עסקה גדולה, בתשלום יפה כמובן. הדיונים על העסקה המדוברת ייערכו במוסקבה בעוד שבועיים, הוא חשב על דניאל גם מפני שידוע שהוא מבריק בתחומו וגם בגלל השפה. דניאל הקשיב והנהן, בקש לדעת עוד פרטים. ניקו הסביר, שבאופן כללי מדובר על שתי חברות שרוצות ליצור הסכם ארוך טווח של תחזוקת נכסים באירופה. החברה הראשונה מחזיקה בנכסים רבים ומתרבים, הם מחפשים קבלן לעבודות אחזקה וביטחון באופן שוטף. המשרד ממוקם בבלארוס. החברה השניה הינה חברת אחזקה גדולה, המכשירה בימים אלו מאבטחים רבים. עד כה הם עסקו אך ורק בפעילות הקשורה לאחזקת מבנים אך לפני שנה הם החליטו לבדוק את שוק האבטחה והגיעו לניקו, דרך מכר ישראלי משותף. עברו הצבאי והתעסוקתי של ניקו הפכו אותו למבוקש מאוד בתפקידי אבטחת אישים ואבטחה בכלל. ניקו נסע לברצלונה לפגישה עם השותפים וכבר נשאר בספרד לעבוד בתור ראש צוות האבטחה. השותפים, שניים ממוצא רוסי ואחד ספרדי, הטילו על ניקו את המשימה למצוא את הכוכב שילווה אותם בתהליך עד לחתימת ההסכם וגם בהמשך במידה ויצוצו בעיות. הדרישות המרכזיות שלהם היו, שזה יהיה מישהו מנוסה מאוד, שאפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות, דובר רוסית ואנגלית ברמת שפת אם. כמובן שמהצד השני יהיה מתווך נוסף מולו יעבוד דניאל, אם יסכים לקחת את העבודה. דניאל אמר לו שהוא צריך לחשוב על זה, לקבל עוד פרטים ולתמחר את התהליך במידה וירצה להתקדם. ניקו בקש מדניאל שישמור את המספר החדש שלו והבטיח לשלוח לדניאל את כל הפרטים שהוא צריך לשם הבדיקה בשעות הקרובות למייל. הם נפרדו לשלום. בהמשך של אותו יום דניאל יצא מהמשרד לארוחת צהריים מאוחרת עם עוד לקוח פוטנציאלי, ומשהו לא טוב קרה לו בבטן. עד היום הוא לא יודע אם זה היה האוכל או תחושת בטן קדמונית שאותתה לו להתרחק מכל הסיפור הזה.
כשסוף סוף הגיע הביתה משדה התעופה, התקלח ופרק את תיק הנסיעות שלו. אנה ישנה, נשימותיה קצובות, ריחות טובים של כביסה נקייה והבושם שלה עלו ממיטתם, כמדי לילה. הוא נכנס למיטה בזהירות והסיט את שיערה מהכר שלו, חיבק אותה בעדינות וצלל לשינה עמוקה, נטולת פושעים וחלומות.
